מדריך להכנת דוח שנתי לחברה טכנולוגית מועדפת הזכאית להטבות מס מכוח החוק לעידוד השקעות הון

תוכן עניינים

1.          דגשים בהכנת הדוח הכספי המבוקר של החברה. 4

2.          דגשים בהכנת דוח המס השנתי (טופס 1214) של חברה טכנולוגית מועדפת. 5

3.          טופס מס הכנסה 973 – "הודעה שנתית למפעל טכנולוגי לשנת המס". 6

4.          טופס מס הכנסה 901א – "הודעה שנתית למפעל מועדף שהוא מפעל תעשייתי". 9

5.          דיווח על חלוקת דיבידנד מועדף מרווחי חברה מועדפת אל בעלי מניותיה. 10

6…….. הגשת בקשה לרשות לחדשנות להכרה במלוא הוצאות המו"פ של החברה בשנת המס בהתאם להוראות סעיף 20א לפקודה. 14

[מאת: עו"ד (רו"ח) גיא חן, רו"ח יעקב דוד]

להלן מדריך המפרט את ההנחיות והדגשים בהכנת הדוח השנתי לחברות טכנולוגיות מועדפות[1] הזכאיות להטבות מס מכוח החוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט-1959 (להלן: "החוק" ו- "הטבות המס" בהתאמה).

כחלק מתנאי החלטת המיסוי[2] ובהתאם להוראות 81א לחוק והתקנות לעידוד השקעות הון (הכנסה טכנולוגית מועדפת ורווח הון למפעל טכנולוגי) התשע״ז-2017 (להלן: "התקנות")[3], על החברה לדווח במסגרת הדוח השנתי המוגש לרשויות מס הכנסה (דוח 1214) על זכאותה להטבות המס וכן לצרף טפסי דיווח שונים – בין היתר טופס 973[4] וטופס 901א[5].

במסגרת מדריך זה, נרחיב אודות ההנחיות, המידע וההדגשים הרלבנטיים הנדרשים להגשת הדוח השנתי של החברה המועדפת וכן לאופן מילוי טפסי הדיווח דלעיל.

כמו כן, נפרט את הדיווחים הנדרשים בגין חלוקת דיבידנד מועדף (בשיעור של 20% בתוספת מס יסף, ככל וחל) מהחברה המועדפת עד לרמת בעלי מניותיה היחידים ואת אופן מילוי טפסי הדיווח בהקשר לכך.

בנוסף, במסגרת מדריך זה נעמוד על הדגשים שיש לחברה להקפיד לגביהם במהלך שנת המס. זאת, על מנת לשמר את זכאותה להטבות המס ולעמידתה בהוראות החוק ולתנאי החלטת המיסוי.

יודגש, כי מדריך זה אינו מהווה חוות דעת משפטית ואין לראות בו כתחליף לייעוץ משפטי פרטני.

1.      דגשים בהכנת הדוח הכספי המבוקר של החברה

דוח רווח והפסד של החברה

1. בדוח רווח והפסד על החברה לציין את הוצאות המו"פ[6] בהן נשאה בשנת המס. את הוצאות המו"פ יש להציג בשורה נפרדת בדוח (קרי, אין לכלול את הוצאות המו"פ כחלק מעלות המכר או כחלק מהוצאות הנהלה וכלליות).

דוח ההתאמה למס

1. בדוח ההתאמה למס, יש להציג את חבות המס של החברה בגין ההכנסה הטכנולוגית המועדפת (קרי – ההכנסה החייבת שמקורה בפעילות הטכנולוגית מניבת ההכנסה) בשיעור מס חברות של 7.5% (במידה ומפעל החברה ממוקם באז"פ א') או בשיעור 12% (במידה והמפעל ממוקם באזור אחר).
   1. [7] והחוק.

 ביאורים נלווים בדוח הכספי המבוקר של החברה

1. ביאור 1 לדוח הכספי (ביאור כללי)בניסוח הביאור, ניתן להיעזר בתיאור המופיע בפסקה הראשונה של החלטת המיסוי (קרי: הפסקה המתארת הטכנולוגיה המפותחת על ידי החברה).להלן דוגמא לביאור:

"החברה הינה חברה פרטית תושבת ישראל אשר התאגדה ביום 01.01.2020. החברה עוסקת בפיתוח פלטפורמה בתחום הפרסום המקוון".

1. ביאור מיסים – זכאותה של החברה להטבות המסבמסגרת ביאור המיסים, על החברה לציין את קבלת החלטת המיסוי ואת זכאותה להטבות מס בשל מעמדה כחברה בעלת מפעל טכנולוגי מועדף (או בהתאם לבקשה שהוגשה ב"מסלול ירוק" במסגרת הדוח השנתי, ככל ורלבנטי).

1. להלן דוגמא לביאור של חברה בעלת החלטת מיסוי כאמור:

"ביום 01.07.2022, הומצאה לחברה החלטת מיסוי מס' 1111/2022 שכותרתה החלטת מיסוי בהסכם בנושא "מפעל תעשייתי", "מפעל מועדף טכנולוגי" ו"הכנסה טכנולוגית". החלטת המיסוי מאשרת זכאותה של החברה להטבות מס מכוח החוק לעידוד השקעות הון התשי"ט, 1959. ההחלטה תקפה לשנים 2022 עד 2026 (כולל). בהתאם להחלטת המיסוי, על הכנסתה הטכנולוגית המועדפת של החברה יוטל מס חברות בשיעור 12%".   

2.      דגשים בהכנת דוח המס השנתי (טופס 1214) של חברה טכנולוגית מועדפת

• חלק א' לטופס 1214 – "פרטים על החברה ונספחים שיש לצרף לדוח"יש לסמן בסעיף 8 – "נתבעות הטבות לפי חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט,1959- יש לצרף טפסים ואישורי ביצוע כנדרש בחוק" (ולצרף טופס 901א וטופס 973).ככל והחברה חילקה דיבידנד בשיעור מס מועדף – יש לסמן בסעיף 9 לדוח – "חולק דיבידנד בשנת המס. יש למלא דוח על חלוקת דיבידנד על גבי טופס 1214ב" (ולצרף טופס 1214ב).
  • חלק ו' לדוח 1214 – "הכנסה חייבת"
    • בחלק ו' יש לפרט את ההכנסה החייבת של החברה (קרי – רווח לצרכי מס) ולהפריד בין הכנסה חייבת טכנולוגית (הממוסה בשיעור של 7.5% או 12% כתלות במקום פעילותה); הכנסה חייבת מועדפת (שאינה טכנולוגית – הממוסה בשיעור  של 7.5% או 16% כתלות במקום פעילותה); לבין הכנסה חייבת (רגילה) הממוסה בשיעור מס חברות (רגיל) של 23%:
      • במידה ומפעל החברה ממוקם באז"פ א' (הזכאי למס חברות בשיעור מועדף של 7.5%) – יש להזין את סך ההכנסה החייבת הטכנולוגית בשדה 151. במידה והחברה מפיקה גם הכנסה חייבת מועדפת (לא טכנולוגית), יש להזין את סכומה בשדה 039.
      • במידה ומפעל החברה ממוקם באז"פ אחר – יש להזין את סך ההכנסה החייבת הטכנולוגית בשדה 152. במידה והחברה מפיקה גם הכנסה חייבת מועדפת (לא טכנולוגית), יש להזין את סכומה בשדה 040.
      • במידה והחברה מפיקה גם הכנסה חייבת (רגילה) שאיננה זכאית להטבות מס כלל – יש להזין את סכומה בשדה 020.
    • לגבי דיווח על קבלת/חלוקת דיבידנד טכנולוגי מועדף שמקורו בחברה המועדפת (חלק יב לטופס 1301) – ראו להלן בפרק ‎5.

3.      טופס מס הכנסה 973 – "הודעה שנתית למפעל טכנולוגי לשנת המס"

• כללי

להלן מספר דגשים והנחיות אודות חלק מהפרטים הנדרשים להזנה בטופס 973.

יצוין, כי הטופס כולל פרטים נוספים לגביהם לא התייחסנו במסגרת מסמך זה. לצורך מילוי פרטים אלו, ניתן להיעזר בהסברים המפורטים בשולי הטופס.

יובהר, כי במידה וישנן סתירות בין ההוראות, ההסברים וההנחיות המפורטות בטופס ו/או בהחלטת המיסוי שקיבלה החברה, לבין המידע המפורט במסמך זה, הנחיות הטופס ו/או החלטת המיסוי גוברות.

• חלק א' לטופס – נתונים אינפורמטיביים אודות החברה3.2.1.      "מקום פעילות" – יש למלא את "מקום הפעילות" בהתאם למקום פעילות החברה בשנת המס. אם מקום פעילותה של החברה בשנת המס שונה ממיקום פעילותה המצוין בהחלטת המיסוי, יש ליצור קשר עם משרדנו בנושא.3.2.2.      "התקבל אישור בגין המפעל":

במידה והחברה קיבלה החלטת מיסוי המאשרת את הטבות המס, יש לסמן "כן" ולהזין את מספר החלטת המיסוי המופיע בחלק העליון-שמאלי בעמוד הראשון של החלטת המיסוי (דוגמא למספר החלטת מיסוי הינו: 2023/0111).

כמו כן, יש למתוח קו מתחת לחלופה "רשות המסים".

• 3.2.3.      "מפעל בר תחרות" –
  • במידה והכנסות החברה מתקבלות במישרין מלקוחות חו"ל (או באמצעות חברות קשורות המשמשות כזרוע שיווקית[8]), יש לסמן "יצוא ישיר";
  • במידה ומדובר בייצוא עקיף – דהיינו, התוכנה המפותחת על ידי החברה מוטמעת בתוכנה אחרת שבבעלות לקוח החברה (שהינו תושב ישראל); והלקוח האמור מייצא את התוכנה המשולבת ללקוחותיו בחו"ל – יש לבחור בחלופה "ייצוא עקיף".

במקרה זה, על החברה לצרף טופס 902 – "עמידה בתנאי "מפעל בר תחרות" של מפעל תעשייתי המוכר מוצר שהוא רכיב במוצר אחר".

• חלק ב' לטופס – נתונים פיננסיים וכמות עובדים
• 3.3.1."הוצאות מו״פ" – יש להזין את כלל ההוצאות המסווגות כהוצאות מחקר ופיתוח של המפעל לפי כללי חשבונאות מקובלים (גם אם ההוצאות נפרסות בהתאם לדיני המס).

הוצאות המו"פ הינן בין היתר: עלות שכרם של עובדי המו"פ; עלות שכר העובדים בהתאם לאחוז השקעתם במו"פ (דהיינו, לפי חלקיות המשרה במו"פ – ראה דוגמא בסעיף ‎3.3.4 להלן); עלות קבלני משנה בתחום המו"פ; עלות חומרים שנרכשו עבור המו"פ; הוצאות הפחת או הוצאות השכירות של החדרים בהם עובדים עובדי המו"פ; החלק היחסי של עלויות השרתים ששימשו עבור פיתוח התוכנה (ולא עלויות שרתים המשמשים לתפעול התוכנה); העמסת הוצאות עקיפות ששימשו עבור המו"פ (כגון: חלק יחסי מהוצאות הנה"כ שיש להעמיסן למו"פ לפי כללי חשבונאות מקובלים); וכו'.

• 3.3.2.      "שיעור הוצאות המו״פ" – יש להזין את הוצאות המחקר והפיתוח של החברה[9] בשלושת השנים שקדמו לשנת המס בגינה מבוקשת ההטבות (או ממועד הקמת החברה, במידה והחברה הוקמה במהלך אותן שלוש שנים).

יש לוודא ששיעור הוצאות המו"פ, הינו לפחות 7% מסך הכנסותיה. במקרים מסוימים ניתן למדוד את הוצאות המחקר והפיתוח ממחזור ההכנסות "נטו" (רווח גולמי) ולא מהמחזור "ברוטו"[10], בהתאם להחלטת המיסוי.

• 3.3.3.      "סך עובדים בחברה" – יש לחשב את כמות העובדים בחברה באופן משוקלל. כלומר, יש להתחשב בתקופת עבודתו של העובד בחברה במהלך השנה ובחלקיות משרתו, במידה ולא עבד במשרה מלאה (ראה דוגמא בסעיף ‎3.3.4 להלן).

דוגמא: עובד מו"פ אשר בחודשים יולי עד דצמבר (שישה חודשים) עבד בחברה בהיקף משרה מלאה – ייספר בחישוב משוקלל שנתי כחצי עובד מו"פ.

דוגמא נוספת: עובד מו"פ אשר עבד בחברה במשך כל שנת המס בהיקף של חצי משרה ומלוא זמנו מושקע אך ורק במחקר ופיתוח – ייספר בחישוב משוקלל שנתי כחצי עובד מו"פ.

מנגד, עובד בהיקף משרה מלאה, אשר רק 50% מזמנו מושקע במחקר ופיתוח ויתר זמנו מושקע בנושאים אחרים (כגון: שיווק) – לא ייספר כלל במצבת עובדי המו"פ. עם זאת, לגבי עובד שכזה, 50% מעלות שכרו תסווג כהוצאת מו"פ (ראה לעיל סעיף ‎3.3.1).

• דגשים נוספים לגבי כמות עובדי המו"פעובד מו"פ הינו שכיר ישראלי. במידה והחברה מקבלת שירותי מו"פ מקבלן משנה ישראלי, ניתן לסווגו כעובד מו"פ בתנאי שבינו לבין החברה מתקיימים יחסי עובד-מעביד והוא מעניק את שירותיו אך ורק עבורה (ולא עבור לקוחות אחרים)[11];על עובד המו"פ לעסוק אך רק במחקר ופיתוח, כגון: תכנות, בקרת איכות (QA), אפיון מוצר, UX/UI וכו'. עובד אשר עוסק בנושאים שאינם מחקר ופיתוח (כגון: שיווק, ניהול, וכו') לא ייספר כעובד מו"פ.בהתאם להוראות החלטות המיסוי, על עובדי החברה להגיע ולעבוד ממשרדי החברה.
  • חלק ג' לטופס – תיאור הטכנולוגיה המפותחת בחברה
    • במידה והחברה מפתחת טכנולוגיה, יש לבחור בחלופה "תוכנת מחשב".
    • בחלופה האמורה, יש לתאר בתמציתיות את התוכנה המפותחת בחברה – בהתאם לתיאור המופיע בפסקה הראשונה של החלטת המיסוי (קרי: הפסקה המתארת בתמצית את הפעילות הטכנולוגית של החברה).
    • כמו כן, יש לוודא, כי התיאור הנ"ל תואם לתיאור פעילות החברה המפורט בביאור 1 לדוחותיה הכספיים (ראו לעיל בסעיף ‎1.4.1).
  • חלק ד' לטופס – נתונים אודות הוצאות המו"פ של החברה

דגשים חשובים

• בחלק זה לטופס, יש לפרט את הוצאות המו"פ המצטברות שהוציאה החברה בגין פיתוח התוכנה, החל משנת המס בה החל הפיתוח ועד לתום שנת המס הנוכחית בגינה מוגש הדוח השנתי[12]. זאת, תוך הבחנה בין הוצאות מו"פ מוכרות לאלו שאינן מוכרות (בהתאם לסעיפים 2 ו- 3 לתקנות).
  • שימו לב, כי החל משנת 2022, יש לייחס את הוצאות המו"פ באופן פרטני לכל נכס בלתי מוחשי מוטב[13]. לכן, במידה ויש לחברה מספר נכסים בלתי מוחשיים מוטבים, יש לצרף נספח לטופס 973, במסגרתו יפורטו נתוני הוצאות המו"פ (המצוינים בחלק ד' לטופס) עבור כל נכס בלתי מוחשי בנפרד.

הסברים למילוי חלק ד' לטופס:

• "הוצאו במישרין על-ידי המפעל" – יש להזין את כלל הוצאות המחקר והפיתוח שהוצאו במישרין על ידי החברה (ראו דוגמאות בסעיף ‎3.3.1 לעיל).
  • 3.5.4.      "קבלני משנה קשורים" – יש להזין את עלויות קבלני המשנה (בישראל או בחו"ל) בתחום המו"פ שהם צד קשור לחברה.

לתשומת ליבכם – בהתאם לסעיף 3 לתקנות[14], ככל והחברה שילמה הוצאות מו"פ לקבלן משנה, תושב חוץ, שהינו צד קשור לחברה – הוצאות אלו תסווגה כהוצאות מו"פ שאינן מוכרות. משכך, הוצאות אלו יוזנו בטופס בעמודה "לא מוכרות".

• "קבלני משנה לא קשורים" – יש להציג את עלויות קבלני המשנה (בישראל או בחו"ל) בתחום המו"פ שאינם צד קשור לחברה.
  • 3.5.6.      "מעסיק משאיל" – יש להציג את עלויות עובדי המו"פ המועסקים במשרה מלאה בחברה אחרת אך "מושאלים" על ידה לחברה (לטובת הפיתוח הטכנולוגי של החברה). ככלל, אישור על עמידת החברה בתנאי "מעסיק משאיל" יופיע במסגרת החלטת המיסוי.
  • ככלל, הוצאות הפיתוח בגין שכר עובדים אלו, תוכרנה תחת שני התנאים הבאים:
    • מדובר בעובדי פיתוח הכפופים במישרין למנהל המו"פ של החברה (חרף העסקתם על ידי החברה המשאילה);
    • עלות המו"פ של העובדים (כפי שתדווח בטופס 973), תחושב לפי הגבוה מבין 65% מהסכום ששולם על ידי החברה למעסיק המשאיל או עלות השכר של העובד (כפי שנרשם בספרי החברה המשאילה).
  • חלק ה' לטופס – נתונים לגבי שכר העובדים
    • 3.6.1.      "מספר עובדים בישראל" – יש להציג את כמות העובדים של החברה בישראל באופן משוקלל (בהתאם לנוסחה המתוארת בסעיף ‎3.3.4 לעיל).
    • 3.6.2.      "מספר עובדים בקבוצה" – יש להציג את כמות העובדים של הקבוצה (קרי – החברה יחד עם חברות הקשורות אליה), בישראל ובחו"ל, באופן משוקלל (בהתאם לנוסחה המתוארת בסעיף ‎3.3.4 לעיל).
    • 3.6.3.      "שכר עובדים בישראל" – יש להציג את מלוא שכר העובדים בישראל, כולל עלויות מעביד.
    • 3.6.4.      "שכר עובדים בקבוצה" – יש להציג את מלוא שכר עובדי הקבוצה, בישראל ומחוץ לישראל, כולל עלויות מעביד.

4.      טופס מס הכנסה 901א – "הודעה שנתית למפעל מועדף שהוא מפעל תעשייתי"

• כללי

לצורך קבלת הטבות המס, על החברה לעמוד בתנאי הגדרת "מפעל בר תחרות". להגדרה תכנס החברה אשר לפחות 25% מהכנסותיה מקורן ממכירות "בשוק מסוים"[15] המונה מעל 16 מיליון תושבים (נכון לשנת 2022).

לצורך בדיקת עמידת החברה בהגדרת "מפעל בר תחרות", על החברה לצרף לדוח השנתי המוגש על ידה למס הכנסה טופס 901א.

יש להגיש את הטופס במסגרת הדוח השנתי למס הכנסה, חתום על ידי מנהל החברה ועל ידי רואה החשבון המבקר שלה.

להלן מספר דגשים והנחיות בנוגע למילוי טופס 901א:

• חלק א' לטופס 901א – פרטי החברה/המפעל4.2.1.      "תחום הפעילות" – יש לתאר בתמציתיות את הפעילות מניבת ההכנסה הטכנולוגית של החברה. ניתן להיעזר בתיאור המופיע בחלקו הראשון של החלטת המיסוי (קרי: הפסקה המתארת בתמצית את פעילות הטכנולוגית של החברה).4.2.2.      "אזור פיתוח" – ככל ומפעל החברה ממוקם באזור פיתוח א' – יש לסמן V בתיבה "א"; במידה ומפעל החברה ממוקם באזור פיתוח אחר: יש לסמן V בתיבה "אחר" ולציין את מיקום המפעל בשנת המס.
  • חלק ב' לטופס 901א – פילוח הכנסות החברה לשווקים שונים
    • יש לפרט בטבלה המוצגת בטופס, את היקף מכירות החברה בשווקים השונים (כלומר – במדינות השונות) העולה על 5% ממכירותיה. לעניין זה, כל מדינות האיחוד האירופי נחשבות כשוק אחד (כך לדוגמא: מכירות החברה בקפריסין ובפורטוגל תוצגנה במאוחד בשורה אחת – כמכירות ל"איחוד האירופי").
    • מכירות למדינות (לשווקים) בהיקף הנמוך מ- 5% ממכירות החברה, תוצגנה במקובץ תחת סעיף "שווקים אחרים".
    • יש לסמן V בתיבה לגבי מכירות החברה במדינות (שווקים) מחוץ לישראל בהן האוכלוסייה המקומית מונה פחות מכ- 16 מיליון תושבים (נכון לשנת 2022, למשל סינגפור).
    • במידה וההכנסות מתקבלות דרך חברות מפיצות, יש לציין כי ההכנסות מתקבלות דרכן.

5.      דיווח על חלוקת דיבידנד מועדף מרווחי חברה מועדפת אל בעלי מניותיה

• כלליסעיף 51יח' לחוק קובע, כי על דיבידנד (שמקורו בהכנסה המועדפת) המחולק מהחברה מועדפת אל בעלי מניותיה, יחול שיעור מס מועדף בגובה 20% (בתוספת מס יסף, ככל וחל). זאת חלף דיבידנד בשיעור מס של 25% או 30% (כתלות בשיעור אחזקתו של בעל המניות בחברה ובתוספת מס יסף). לעיתים בעלי המניות (היחידים) מחזיקים בחברה המועדפת באמצעות חברת אחזקות שבבעלותם. כך שחלוקת הדיבידנד מהחברה המועדפת עד לבעל המניות היחיד, נעשית בשני שלבים:

בשלב ראשון – חלוקת דיבידנד מהחברה המועדפת אל חברת האחזקות (כאשר חלוקה זו פטורה ממס לאור הוראות סעיף 126ב לפקודה הפוטר חלוקת דיבידנד בין חברות ישראליות מחבות במס); ובשלב השני – חלוקת הדיבידנד המועדף מחברת האחזקות אל בעל המניות היחיד. בהתאם להוראות החוק^[16], גם במקרה האמור, הטבת המס – בדמות שיעור מס דיבידנד מועדף בגובה 20% – נשמרת ו"משורשרת" מהחברה המועדפת עד לרמת בעל המניות היחיד.

• להלן נפרט את אופן הדיווחים בגין חלוקת דיבידנד מועדף מהחברה המועדפת לבעל מניותיה. הן כאשר בעל המניות מחזיק במישרין בחברה המועדפת והן כאשר ההחזקה הינה בעקיפין באמצעות חברת אחזקות.
  • חלוקת דיבידנד מועדף כאשר בעל המניות היחיד מחזיק במישרין בחברה המועדפת
    • אישור חלוקת הדיבידנד המועדף בהתאם לתקנון החברה
      • אישור חלוקת הדיבידנד המועדף בהתאם לתקנון החברה[17].
      • הכנת פרוטוקול המעלה על הכתב את ההחלטה.
    • דיווח על חלוקת/קבלת הדיבידנד המועדף בדוחות המס השנתיים
      • דיווח על חלוקת הדיבידנד בדוח המס השנתי (דוח 1214) של החברה המועדפת (מחלקת הדיבידנד):
        • בחלק י"ז לדוח 1214 ("דיבידנד שחולק"), יש להזין את השדות הבאים:

בשדה 141 – יש לציין את מספר חלוקות הדיבידנד;

בשדה 142 – יש לציין את סה"כ הדיבידנד שחולק;

בשדה 149 – יש להזין את סך הדיבידנד המועדף שחולק מרווחי החברה;

בשדה 143 – יש להזין את סך הניכוי במקור שנוכה לבעל המניות בגין חלוקת הדיבידנד המועדף.

• בנוסף, על החברה המועדפת (מחלקת הדיבידנד), לצרף לדוחותיה, נספח 1214ב "דין וחשבון על חלוקת דיבידנד בשנת המס".

בנספח זה יש לציין את סך הדיבידנד המועדף שחולק לבעל המניות ואת המס שנוכה בגינו תחת עמודה "הסכום שחולק ממפעל מאושר/מוטב/מועדף/טכנולוגי".

• דיווח על קבלת הדיבידנד בדוח המס השנתי (דוח 1301) של בעל המניות (מקבל הדיבידנד):
  • בשדה 275 (המופיע בחלק ה' לדוח 1301 – "הכנסות חייבות בשיעורי מס מיוחדים") – יש להזין את סך הדיבידנד המועדף שקיבל בעל המניות (היחיד) מהחברה המועדפת;
  • בשדה 040 (המופיע בחלק טו' לדוח 1301 – "מחזור למקדמות, ניכויים במקור, מס שבח") – יש להזין את סך ניכוי המס במקור שנוכה לבעל המניות על ידי החברה המועדפת בגין חלוקת הדיבידנד המועדף.
  • חלוקת דיבידנד מועדף כאשר בעל המניות היחיד מחזיק בעקיפין בחברה המועדפת באמצעות חברת אחזקות

שלב א' – חלוקת דיבידנד מהחברה המועדפת לחברת האחזקות:

• אישור חלוקת הדיבידנד המועדף בהתאם לתקנון החברה
  • אישור חלוקת הדיבידנד המועדף בהתאם לתקנון החברה.
  • הכנת פרוטוקול המעלה על הכתב את ההחלטה.
  • דיווח על חלוקת/קבלת הדיבידנד המועדף בדוחות המס השנתיים
    • דיווח על חלוקת הדיבידנד בדוח המס השנתי (דוח 1214) של החברה המועדפת (מחלקת הדיבידנד):
      • בחלק י"ז לדוח 1214 ("דיבידנד שחולק"), יש להזין את השדות הבאים:

בשדה 141 – יש לציין את מספר חלוקות הדיבידנד;

בשדה 142 – יש לציין את סה"כ הדיבידנד שחולק;

בשדה 149 – יש להזין את סך הדיבידנד המועדף שחולק מרווחי החברה המועדפת;

בשדה 143 – יש לציין שסך המס שנוכה במקור על ידי החברה המועדפת בגין חלוקת הדיבידנד לחברת האחזקות הינו 0 (כדיבידנד בין חברות ישראליות הפטור ממס[18]).

• בנוסף, על החברה המועדפת (מחלקת הדיבידנד), לצרף לדוחותיה, נספח 1214ב "דין וחשבון על חלוקת דיבידנד בשנת המס".

בנספח זה יש לציין את סך הדיבידנד המועדף שחולק לבעל המניות ואת המס שנוכה בגינו תחת עמודה "הסכום שחולק ממפעל מאושר/מוטב/מועדף/טכנולוגי".

• דיווח על קבלת הדיבידנד בדוח המס השנתי (דוח 1214) של חברת האחזקות (מקבלת הדיבידנד):

בשדה 068 (המופיע בחלק י"ב לדוח 1214 – "הכנסה פטורה") – יש לציין את סך הדיבידנד המועדף שהתקבל מהחברה המועדפת.

שלב ב' – חלוקת (שרשור) הדיבידנד המועדף מחברת האחזקות אל בעל המניות היחיד:

• אישור חלוקת הדיבידנד המועדף בהתאם לתקנון חברת האחזקות
  • אישור חלוקת הדיבידנד המועדף בהתאם לתקנון חברת האחזקות. יש לקבל החלטה מפורשת[19], כי מקורו של הדיבידנד המחולק מחברת האחזקות אל בעל המניות היחיד, הינו בדיבידנד המועדף שהתקבל על ידה מהחברה המועדפת. זאת, בכדי "לשרשר" את שיעור מס הדיבידנד המועדף עד לרמת בעל המניות היחיד.
  • הכנת פרוטוקול המעלה על הכתב את ההחלטה.
  • דיווח על חלוקת/קבלת הדיבידנד המועדף בדוחות המס השנתיים
    • דיווח על חלוקת הדיבידנד בדוח המס השנתי (דוח 1214) של חברת האחזקות (מחלקת הדיבידנד):
      • בחלק י"ז לדוח 1214 ("דיבידנד שחולק"), יש להזין את השדות הבאים:

בשדה 141 – יש לציין את מספר חלוקות הדיבידנד;

בשדה 142 – יש לציין את סה"כ הדיבידנד שחולק (המועדף ושאינו מועדף ככל שרלוונטי);

בשדה 149 – יש לציין את סך הדיבידנד המועדף שחולק מרווחי החברה;

בשדה 143 – יש לפרט את סך הניכוי במקור שנוכה בגין חלוקת הדיבידנד המועדף.

• בנוסף, על חברת האחזקות (מחלקת הדיבידנד), לצרף לדוחותיה, נספח 1214ב "דין וחשבון על חלוקת דיבידנד בשנת המס".

בנספח זה יש לציין את סך הדיבידנד שחולק שמקורו בהכנסה רגילה והמס שנוכה בגינו (25% או 30%); ואת סך הדיבידנד שחולק שמקורו בהכנסה טכנולוגית מועדפת או מועדפת (רגילה) והמס שנוכה בגינו (20%).  

• דיווח על קבלת הדיבידנד בדוח המס השנתי (דוח 1301) של בעל המניות היחיד (מקבל הדיבידנד):
  • בשדה 275 (המופיע בחלק ה' לדוח 1301 – "הכנסות חייבות בשיעורי מס מיוחדים") – יש להזין את סך הדיבידנד המועדף שקיבל בעל המניות (היחיד) מחברת האחזקות;
  • בשדה 040 (המופיע בחלק טו' לדוח 1301 – "מחזור למקדמות, ניכויים במקור, מס שבח") – יש להזין את סך ניכוי המס במקור שנוכה לבעל המניות על ידי חברת האחזקות בגין חלוקת הדיבידנד המועדף.

6.      הגשת בקשה לרשות לחדשנות להכרה במלוא הוצאות המו"פ של החברה בשנת המס בהתאם להוראות סעיף 20א לפקודה

• ככלל, בהתאם לסעיף 20א(א)(2) לפקודה, הוצאות המו"פ שהחברה נשאה בהן במהלך שנת המס תיפרסנה לצרכי מס לאורך שלש שנים. כלומר, בכל שנה תנכה החברה 1/3 מהוצאות המו"פ (ולא יותרו במלואן בניכוי בשנת המס שבה הוצאו).
  • יחד עם האמור, בהתאם להוראות סעיף 20א(א)(1) לפקודה, ניתן להגיש בקשה לרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית ("הרשות לחדשנות") להכרה מיידית בכל הוצאות המו"פ לצורך ניכוין בשנת המס בה הוצאו.
  • הגשת הבקשה מותנית בהצגת ובצירוף מסמכים ואסמכתאות שונות הקשורים להוצאות המו"פ של החברה ולחדשנות הטכנולוגית שלה בשנת המס, כפי שנקבעו בנוהל הרשות לחדשנות (ראו סעיף 5 לנוהל הרשות לחדשנות).
  • משרדנו עתיר ניסיון בהגשת בקשות אלו ואנו נשמח לסייע וללוות את החברה בכל הכרוך להגשת הבקשה ועד לקבלת אישורה מהרשות לחדשנות.
• התנאים העיקריים עליהם יש להקפיד במהלך שנת המס לצורך שמירת ההטבות

על מנת לשמר את סיווגה של החברה כ"חברה טכנולוגית מועדפת" הזכאית להטבות המס, עליה להקפיד לאורך שנת המס על תנאי החלטת המיסוי, לרבות:

• היקף מכירות לחו"ל (תנאי הייצוא) – נדרש, כי 25% או יותר מהכנסות החברה הטכנולוגית תתקבלנה מלקוחות תושבי מדינות זרות המונות לפחות 15.8 מיליון תושבים[20] (במידה ועומדים בתנאי זה הטבות המס מתקבלות על כלל הכנסות החברה, לרבות על הכנסות מלקוחות ישראליים).
  • שיעור הוצאות המו"פ – הוצאות המחקר והפיתוח של החברה (בהתאם לכללים חשבונאים מקובלים) בשלושת השנים שקדמו לשנה בה מבוקשת ההטבות[21] הינן בשיעור של לפחות 7% מסך הכנסותיה.
  • העסקת עובדי מו"פ – נדרש, כי כמות עובדי המו"פ המועסקים בחברה בחישוב משוקלל שנתי, תעמוד על 3 עובדים, או 20% מסך עובדי החברה, כגבוה[22].

נשמח לעמוד לשירותכם בכל שאלה או בקשה.

בכבוד רב ובברכה,

גיא חן, עו"ד (רו"ח)

שגיא ושות', משרד עורכי-דין

---

[1] להלן: "החברה", "החברה הטכנולוגית" או "החברה המועדפת"

[2] מדריך זה חל גם על חברות טכנולוגיות מועדפות התובעות הטבות במסגרת "מסלול ירוק"

[3] ראו בהרחבה בחוזר מס הכנסה 09/2017 – בנושא: תיקון 73 לחוק עידוד השקעות הון (להלן: "החוזר")

[4] טופס מס הכנסה 973 – "הודעה שנתית למפעל טכנולוגי / מועדף לשנת המס"

[5] טופס מס הכנסה 901א – "הודעה שנתית למפעל מועדף שהוא מפעל תעשייתי – קיום הוראות סעיף 18א לחוק בשנת המס"

[6] יוער, כי המונח "הוצאת מו"פ" אינו מוגדר בחוק. משכך, הוצאות מו"פ מסווגות בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים. דהיינו, הוצאות ששימשו במישרין למו"פ וכן הוצאות עקיפות יש להעמיסן למו"פ לפי כללי חשבונאות מקובלים (ראו דוגמאות בהרחבה, להלן בסעיף ‎3.3.1)

[7] פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה")

[8] בהתאם לעמידה בתנאים מסוימים המופיעים בהחלטות המיסוי

[9] לפי כללי חשבונאות מקובלים (גם אם ההוצאות נפרסות בהתאם לדיני המס).

[10] בכפוף לעמידה בהוראות הצו לעידוד השקעות הון (ניכוי הכנסות המועברות לאחר במפעל טכנולוגי), תשע"ט-2018 או בהתאם לאישור בהחלטת המיסוי

[11] יובהר, כי לעמדת רשויות המס, ניתן לכלול קבלן משנה ישראלי, רק במידה ונותן את שירותיו לחברה במסגרת עוסק מורשה שבבעלותו. לעומת זאת, קבלן משנה ישראלי המעניק את שירותיו במסגרת חברה שבבעלותו, לא ייספר במצבת עובדי המו"פ

[12] חברה אשר יישמה את הוראת השעה שבתקנה 10 לתקנות עד לתום שנת 2021 (קרי – החברה דיווחה על הוצאות המו"פ שלה ללא הפרדה בין הנכסים הלא מוחשיים המוטבים השונים שהיא מפתחת), יכולה עדיין להמשיך ולהציג במסגרת הטופס את הוצאות המו"פ המצטברות שהוצאו בתקופה של חמש שנות המס האחרונות המסתיימות בשנת המס הנוכחית. כך לדוגמה, בשנת המס 2022 תוכל החברה להציג רק את הוצאות המו"פ שהוצאו על ידה בשנות המס 2018 – 2022 (ולא תידרש לכלול את הוצאות המו"פ שהוצאו על ידה עד לשנת 2018)

[13] זאת גם לגבי חברות שיישמו עד לשנת 2021 את ההקלה שבסעיף 10 לתקנות, אשר אפשר להציג במאוחד את סך הוצאות המו"פ שהוצאו עבור כלל הנכסים הבלתי מוחשיים שבפיתוח (ראו ה"ש קודמת)

[14] עוד לעניין זה, ראו בהרחבה בסעיף 4.2.3 לחוזר

[15] כמשמעות מונחים אלו בסעיף 18א לחוק

[16] ראו סעיף 51יח' לחוק הקובע כי, "על אף האמור בסעיף 125ב לפקודה, על דיבידנד ששולם שמקורו בהכנסה חייבת מועדפת, בניכוי המס החל עליה, יחול שיעור מס של 20%"

[17] סעיף 307 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 מחייב קבלת אישור דירקטוריון החברה או האספה הכללית של בעלי מניותיה (בהתאם לקבוע בתקנון החברה) על חלוקת דיבידנד מהחברה אל בעלי מניותיה

[18] בכפוף לפטור מניכוי מס במקור החל על החברה מקבלת הדיבידנד

[19] כלומר, במידה ולחברת האחזקות ישנם עודפים צבורים ממקורות הכנסה שונים – הן עודפים שמקורם מהדיבידנד המועדף שהתקבל מהחברה המועדפת והן עודפים ממקורות הכנסה אחרים (שאינם זכאים להטבות מס מכוח החוק לעידוד השקעות הון) – יש לקבל החלטה מפורשת (ולעגן אותה בפרוטוקול האספה הכללית), על כך שהדיבידנד המחולק מחברת האחזקות אל בעל המניות היחיד, מקורו בדיבידנד המועדף שהתקבל מחברה המועדפת

[20] ניתן לראות כל אחת מהמדינות החברות באיחוד האירופי כמקיימות תנאי זה (לרבות מדינות בעלות אוכלוסיות המונות פחות מ- 15.8 מיליון תושבים, כגון: קפריסין, ליטא וכד')

[21] או ממועד הקמת החברה, במידה והוקמה במהלך אותן שלש שנים

[22] כך למשל, במידה והחברה מעסיקה 12 עובדים, כמות עובדי המו"פ צריכה לעמוד על לפחות 3 עובדים. במידה והחברה מעסיקה 20 עובדים, כמות עובדי המו"פ צריכה לעמוד על לפחות 4 עובדים